תנ"ך על הפרק - זכריה י - אבן עזרא

תנ"ך על הפרק

זכריה י

560 / 929
היום

הפרק

שַׁאֲל֨וּ מֵיְהוָ֤ה מָטָר֙ בְּעֵ֣ת מַלְק֔וֹשׁ יְהוָ֖ה עֹשֶׂ֣ה חֲזִיזִ֑ים וּמְטַר־גֶּ֙שֶׁם֙ יִתֵּ֣ן לָהֶ֔ם לְאִ֖ישׁ עֵ֥שֶׂב בַּשָּׂדֶֽה׃כִּ֧י הַתְּרָפִ֣ים דִּבְּרוּ־אָ֗וֶן וְהַקּֽוֹסְמִים֙ חָ֣זוּ שֶׁ֔קֶר וַֽחֲלֹמוֹת֙ הַשָּׁ֣וא יְדַבֵּ֔רוּ הֶ֖בֶל יְנַֽחֵמ֑וּן עַל־כֵּן֙ נָסְע֣וּ כְמוֹ־צֹ֔אן יַעֲנ֖וּ כִּֽי־אֵ֥ין רֹעֶֽה׃עַל־הָֽרֹעִים֙ חָרָ֣ה אַפִּ֔י וְעַל־הָעַתּוּדִ֖ים אֶפְק֑וֹד כִּֽי־פָקַד֩ יְהוָ֨ה צְבָא֤וֹת אֶת־עֶדְרוֹ֙ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֔ה וְשָׂ֣ם אוֹתָ֔ם כְּס֥וּס הוֹד֖וֹ בַּמִּלְחָמָֽה׃מִמֶּ֤נּוּ פִנָּה֙ מִמֶּ֣נּוּ יָתֵ֔ד מִמֶּ֖נּוּ קֶ֣שֶׁת מִלְחָמָ֑ה מִמֶּ֛נּוּ יֵצֵ֥א כָל־נוֹגֵ֖שׂ יַחְדָּֽו׃וְהָי֨וּ כְגִבֹּרִ֜ים בּוֹסִ֨ים בְּטִ֤יט חוּצוֹת֙ בַּמִּלְחָמָ֔ה וְנִ֨לְחֲמ֔וּ כִּ֥י יְהוָ֖ה עִמָּ֑ם וְהֹבִ֖ישׁוּ רֹכְבֵ֥י סוּסִֽים׃וְגִבַּרְתִּ֣י ׀ אֶת־בֵּ֣ית יְהוּדָ֗ה וְאֶת־בֵּ֤ית יוֹסֵף֙ אוֹשִׁ֔יעַ וְהֽוֹשְׁבוֹתִים֙ כִּ֣י רִֽחַמְתִּ֔ים וְהָי֖וּ כַּאֲשֶׁ֣ר לֹֽא־זְנַחְתִּ֑ים כִּ֗י אֲנִ֛י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיהֶ֖ם וְאֶעֱנֵֽם׃וְהָי֤וּ כְגִבּוֹר֙ אֶפְרַ֔יִם וְשָׂמַ֥ח לִבָּ֖ם כְּמוֹ־יָ֑יִן וּבְנֵיהֶם֙ יִרְא֣וּ וְשָׂמֵ֔חוּ יָגֵ֥ל לִבָּ֖ם בַּיהוָֽה׃אֶשְׁרְקָ֥ה לָהֶ֛ם וַאֲקַבְּצֵ֖ם כִּ֣י פְדִיתִ֑ים וְרָב֖וּ כְּמ֥וֹ רָבֽוּ׃וְאֶזְרָעֵם֙ בָּֽעַמִּ֔ים וּבַמֶּרְחַקִּ֖ים יִזְכְּר֑וּנִי וְחָי֥וּ אֶת־בְּנֵיהֶ֖ם וָשָֽׁבוּ׃וַהֲשִֽׁיבוֹתִים֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם וּמֵֽאַשּׁ֖וּר אֲקַבְּצֵ֑ם וְאֶל־אֶ֨רֶץ גִּלְעָ֤ד וּלְבָנוֹן֙ אֲבִיאֵ֔ם וְלֹ֥א יִמָּצֵ֖א לָהֶֽם׃וְעָבַ֨ר בַּיָּ֜ם צָרָ֗ה וְהִכָּ֤ה בַיָּם֙ גַּלִּ֔ים וְהֹבִ֕ישׁוּ כֹּ֖ל מְצוּל֣וֹת יְאֹ֑ר וְהוּרַד֙ גְּא֣וֹן אַשּׁ֔וּר וְשֵׁ֥בֶט מִצְרַ֖יִם יָסֽוּר׃וְגִבַּרְתִּים֙ בַּֽיהוָ֔ה וּבִשְׁמ֖וֹ יִתְהַלָּ֑כוּ נְאֻ֖ם יְהוָֽה׃

מאמרים על הפרק

מאמר על הפרק

מאת:

פירושים על הפרק

פירוש על הפרק

מאת: ,
שאלו, עושה חזיזים - כמו לחזיז קולות, הטעם בהתגבר יד החשמונים, יהיה להם שבע גדול.כי - האומרים לא יבוא מושיע לישראל הבל ינחמו צרי ישראל, על כן נסעו ישראל וברחו מירושלם לפני מלחמות החשמונים ויענו לשואלים, למה תברחו כי אין רועה לישראל, מישראל.על - הפרשה דביקה היא והרועים הם מלכי יון שהיו מושלים על ישראל. כסוס - נודע שיראה הודו.ממנו - המשיל יהודה לעץ חזק שממנו פנה ויתד וקשת. והטעם: כי לא ימשול זר בהם.והיו כגבורים - רוכבי סוסים, כי הם לא היו רגילין לרכוב על סוס, כאשר הזכיר כי יכרת הסוס מירושלם.וגברתי - יהודה ויוסף הם הבאים מאשור אל בית שני. והושבותים - מלה מורכבת מן והשיבותים והושבתים כמו כמו שבועות ימים מן שבעת ושבוע ורבות ככה.והיו - בני אפרים יהיו כגיבור יין כמו ביין והבית חסרה כמו: כי ששת ימים.אשרקה - לנשארים באשור ובמצרים. ורבו - בגלותם בארץ נכריה. כמו רבו - בימים קדמונים בארצם והנה זה כמו בגאון ישראל. ומלת כמו רבו – זרה כי המשפט כאשר רבו.ואזרעם - ארבה זרעם. את בניהם - עם בניהם ישבו אל ארצם.והשבותים, ולא ימצא להם - לא יספיק להם הישוב, כי רבים יהיו.ועבר - רוח. צרה - הטעם כי יבש הים גם יאור מצרים, להיות דרך לעבור גאולים מאשור, כי בים יבואו אל היאור אל מצרים ומשם אל ארץ ישראל, וככה אמר ישעיהו והחרים ה' את לשון ים מצרים והניף ידו על הנהר זהו יאור מצרים ושם כתוב: והיתה מסלה לשאר עמו אשר ישאר מאשור.והורד גאון אשור - שלא ימשלו בישראל כי יפיל פחד החשמונים עליהם וככה מצרים.וגברתים - יתן גבורה לאלה הבאים ויתברכו בשמו בלי פחד, זאת תחלת פרשת מקונן על החשמונים שתאבד מלכותם, והטעם כי החשמונים הם הארזים.

תנ"ך על הפרק

תנ"ך על הפרק

תוכן עניינים

ניווט בפרקי התנ"ך